כפי שראינו, הגמרא מאריכה בהשערות כיצד היו שני החכמים דורשים את הפסוקים.
הדיון סתמי (כלומר ללא שמות החכמים) ויש להניח שהוא נעשה ע"י חכמים מאוחרים,
דורות לאחר ששני האמוראים הנזכרים בראש הסוגיה אינם עוד בין החיים.
הגמרא מנסה לשער כיצד היו הם עונים לקושיות שמקשה עליהם הצד השני.
השאלות כביכול טכניות (מה היה לומד מפסוק זה או אחר) אבל למעשה הן מקפלות בתוכן השקפת עולם שלמה.
ננסה לשחזר כאן את הדרשות כדי לחשוף השקפת עולם זו.
השלימו את החסר בעזרת הביטויים שבמאגר
"בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם-ה' וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה:" (ירמיהו כז)
|
|
|
לדעת רב יהודה
יש כאן איסור על ישראל לעלות מבבל
הם צריכים להישאר בגולה עד שיעלה אותם הקב"ה |
לדעת רבי זירא
הפסוק מדבר רק על כלי המקדש ולא על ישראל
|
|
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרֲרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:"
(שיר השירים ב 7)
|
|
|
לפי גישתו של רב יהודה
נאמר כאן שישראל צריכים להישאר בגולה עד שיעלה אותם הקב"ה
וכרגע אסור לעלות מבבל
("לעורר אהבה") לפני שהאל חפץ בכך.
|
לפי רבי זירא
האיסור כאן הוא, שלא לעלות בחומה
כלומר:
בקבוצה גדולה מאורגנת או: ביד חזקה
אבל אין כאן איסור על עליה של יחידים לארץ ישראל.
|
|
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרֲרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:"
(שה"ש ג 5)
|
|
|
לדעת רב יהודה
לומדים מכאן את האיסור לעלות בחומה |
לפי רבי זירא
הכפילות של הפסוקים
(שיר השירים ב 7 + שיר השירים ג 5 +פסוק נוסף: שיר השירים ח 4)
באה ללמד את שלושת השבועות
|
|
אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרֲרוּ אֶת-הָאַהֲבָה "
|
|
|
רב יהודה ודאי היה אומר
שהכפילות בפסוק עצמו (תעירו, תעוררו)
רומזת שיש כאן
איסור העליה בחומה ואיסור העליה של בודדים. |
רבי זירא
ודאי היה מסביר שמכפילות זו אנו דורשים
שיש בעצם 6 שבועות ולא רק 3 (מכל פסוק לומדים 2 שבועות)
|
|
| |