משנה. הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין, גמרא. "הכל מעלין" לאתויי מאי? לאתויי עבדים ולמאן דתני "עבדים" בהדייא לאתויי מאי? לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה. "ואין הכל מוציאין" לאתויי מאי? לאתויי עבד שברח מחוצה לארץ לארץ, דאמרינן ליה: זבניה הכא וזיל משום ישיבת ארץ ישראל "הכל מעלין לירושלים" לאתויי מאי? לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה. "ואין הכל מוציאין" לאתויי מאי? לאתויי אפי' מנוה הרעה לנוה היפה, ואיידי דתנא רישא אין מוציאין, תנא סיפא נמי אין מוציאין. תנו רבנן: הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות- כופין אותה לעלות, ואם לאו - תצא בלא כתובה, היא אומרת לעלות, והוא אומר שלא לעלות - כופין אותו לעלות, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה. היא אומרת לצאת, והוא אומר שלא לצאת - כופין אותה שלא לצאת, ואם לאו - תצא בלא כתובה; הוא אומר לצאת, והיא אומרת שלא לצאת - כופין אותו שלא לצאת, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה.