פשט ודרש

מה הם באמת חושבים שזה מה שכתוב במקרא?
מה בכלל הקשר בין דרשות חכמים למשמעות הפסוקים?

בפרשנות פסוקי המקרא יש לשים לב אם זו פרשנות "פשט" או פרשנות "דרש":

פשט הוא כוונתו המקורית של הכתוב,
ניתן להבינו
על-פי כללי הדקדוק והתחביר
לפי ההקשר של הכתוב לכלל הפרשה
ועל פי משמעות המילים במקומות אחרים ובהקשרים שונים במקרא.

דרש הוא הבעת התרשמות או תגובת הקורא,
כפי שנתעוררה על ידי הכתוב.
ההתרשמות או התגובה איננה זהה תמיד עם הרעיון שהכתוב נתכוון לו,
ולעיתים מרוחקת ממנו מאוד.

פשט ודרש
חז"ל היו מודעים להבחנה בין פשט לדרש
הם אמנם אינם משתמשים בהגדרות אלו, אלא בביטויים 'כמשמעו', או 'ודאי'.
כלומר כשאינם נוקטים בביטויים אלו הם יודעים שהם דורשים את הפסוקים, כלומר מצמידים רעיון חדש לפסוק המוכר.